חגי תשרי

מגישים: רועי בלו ורוי פלאו ו'3

ראש השנה

ראש השנה, והוא אחד בתשרי, נקרא גם יום הכסה, ככתוב: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" (תהלים פא). ומורגל בפי הצדיקים להזכיר לעניין זה גם את הפסוק "ליום הכסה יבוא בית" (משלי ז) - רמז לכיסא דין שהקדוש ברוך הוא יושב עליו ביום זה, ורמז לכיסוי עוונות - שהקב"ה מתמלא עלינו רחמים ביום הדין ומכסה על חטאינו.

כל ענייניו של יום זה בכיסוי: "תקעו בחודש שופר בכסה" - איזהו חג שהחודש (הירח) מתכסה בו? הווי אומר זה ראש השנה. כל המועדים במילואו של הירח או קרוב למילואו, וראש השנה בכיסויו של הירח. שישראל נמשלים לירח, והם מאירים בשבתותיהם ובמועדיהם; ובראש השנה הם ממעטים עצמם ומכסים על גדולתם מאימת יום הדין. ואף הקדוש ברוך הוא מכסה על עוונותיהם ובא עמם במחילה וסליחה. גם כל עניין יום הדין, שהוא באחד בתשרי, מכוסה הוא ואינו נזכר בתורה בפירוש, כדי שיהא אדם דואג על חטאיו כל השנה ואינו דוחה את התשובה עד לראש השנה, וכדי שיהא מכוסה מן השטן המקטרג על ישראל ולא ידע מן הדין עד שעת הדין. ומן הטעם הזה אין מברכים על חודש תשרי בשבת שלפניו, כשם שמברכים על שאר החודשים, כדי לערבב את השטן, שלא ידע מתי חל ראש השנה ולא יקטרג על ישראל.

נעמי שמר - בראש השנה (אנימציה)

יום כיפור

יום כיפור הוא יום צום תפילה שחל בעשרה בתשרי, והוא גדול מועדי ישראל. הוא מסיים את תקופת "עשרת ימי תשובה", המתחילה בראש השנה. זה יום של חשבון נפש, של בקשת מחילה על חטאים שחטא האדם ושל חזרה בתשובה.

בערב יום הכיפורים נוהגים להתפייס זה עם זה ולבקש סליחה.

יש הלוקחים תרנגול ומסובבים אותו סביב ראשם ככפרה על חטאיהם.

אחרים תורמים כסף לצדקה.

יעלה תחנוננו - יום כיפור - Ya'ale Tahanunenu - Yom Kippur

סוכות

הסוכה היא בית קטן שבונים לכבוד חג הסוכות. את הסוכה מקשטים בקישוטים צבעוניים. בסוכה אוכלים במשך כל החג, ויש שגם ישנים בסוכה. את הסוכה בונים בחוץ, תחת השמים, ומסככים אותה בענפים ועלים. דרך הענפים אפשר לראות את הכוכבים.
דינים רבים קשורים לעשיית הסוכה: צריך לעשות סוכה לשם מצות סוכות, נשים, עבדים וקטנים, חולים ומשמשיהם פטורים מסוכה. הנכנס לסוכה בשבעת ימי החג, לפני שיאכל יברך: אקב"ו לישב בסוכה.
שירים לילדים לחגים, סוכות עם רינת גבאי ומימי

שמחת תורה

שמחת תורה היא חג אחר שחל בארץ-ישראל באותו היום של שמיני עצרת. בחוץ-לארץ כאשר חוגגים כל חג במשך יומיים נחוג שמחת תורה ביום התשיעי של סוכות. מקורו של חג זה הוא בתקופת הגאונים: מנהג ידוע הוא לקרוא בכל שבת "פרשה" מן התורה. בעולם היהודי היו מחזורים שונים של קריאה: בעוד שיהודי בבל חילקו את התורה ל-54 פרשיות וסיימו את התורה פעם בשנה, יהודי ארץ-ישראל הנהיגו מחזור תלת-שנתי. אך אם השנים התקבל על קהילות ישראל כולן המחזור הבבלי ושמחת תורה הפך ליום הציון בו אנחנו מסיימים מחזור קריאה אחד בפרשת "האזינו" ומתחילים מייד מחזור חדש מפרשת "בראשית".
שמחת תורה הוא על כן חגה של התורה- סיפרה ולימודיה. לאחר תפילת שחרית מוצאים כל ספרי התורה של בית הכנסת (הפסולים והכשרים). המתפללים נושאים אותם ומקיפים את הבימה שבע פעמים כאשר לכל הקפה מיוחדים פסוקי תפילה ופיוטים מיוחדים. עם השנים התרחב המנהג שמקורו ככל הנראה בראשית העת החדשה, וכל הקפה התארכה מעט והתפתחה לכדי ריקודים של שמחה ספונטנית עם ספרי התורה.
אנחנו מאמינים בני מאמינים