חגי תשרי
מגישים: רועי בלו ורוי פלאו ו'3
ראש השנה
ראש השנה, והוא אחד בתשרי, נקרא גם יום הכסה, ככתוב: "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" (תהלים פא). ומורגל בפי הצדיקים להזכיר לעניין זה גם את הפסוק "ליום הכסה יבוא בית" (משלי ז) - רמז לכיסא דין שהקדוש ברוך הוא יושב עליו ביום זה, ורמז לכיסוי עוונות - שהקב"ה מתמלא עלינו רחמים ביום הדין ומכסה על חטאינו.
כל ענייניו של יום זה בכיסוי: "תקעו בחודש שופר בכסה" - איזהו חג שהחודש (הירח) מתכסה בו? הווי אומר זה ראש השנה. כל המועדים במילואו של הירח או קרוב למילואו, וראש השנה בכיסויו של הירח. שישראל נמשלים לירח, והם מאירים בשבתותיהם ובמועדיהם; ובראש השנה הם ממעטים עצמם ומכסים על גדולתם מאימת יום הדין. ואף הקדוש ברוך הוא מכסה על עוונותיהם ובא עמם במחילה וסליחה. גם כל עניין יום הדין, שהוא באחד בתשרי, מכוסה הוא ואינו נזכר בתורה בפירוש, כדי שיהא אדם דואג על חטאיו כל השנה ואינו דוחה את התשובה עד לראש השנה, וכדי שיהא מכוסה מן השטן המקטרג על ישראל ולא ידע מן הדין עד שעת הדין. ומן הטעם הזה אין מברכים על חודש תשרי בשבת שלפניו, כשם שמברכים על שאר החודשים, כדי לערבב את השטן, שלא ידע מתי חל ראש השנה ולא יקטרג על ישראל.
יום כיפור
יום כיפור הוא יום צום תפילה שחל בעשרה בתשרי, והוא גדול מועדי ישראל. הוא מסיים את תקופת "עשרת ימי תשובה", המתחילה בראש השנה. זה יום של חשבון נפש, של בקשת מחילה על חטאים שחטא האדם ושל חזרה בתשובה.
בערב יום הכיפורים נוהגים להתפייס זה עם זה ולבקש סליחה.
יש הלוקחים תרנגול ומסובבים אותו סביב ראשם ככפרה על חטאיהם.
אחרים תורמים כסף לצדקה.
סוכות
דינים רבים קשורים לעשיית הסוכה: צריך לעשות סוכה לשם מצות סוכות, נשים, עבדים וקטנים, חולים ומשמשיהם פטורים מסוכה. הנכנס לסוכה בשבעת ימי החג, לפני שיאכל יברך: אקב"ו לישב בסוכה.
שמחת תורה
שמחת תורה הוא על כן חגה של התורה- סיפרה ולימודיה. לאחר תפילת שחרית מוצאים כל ספרי התורה של בית הכנסת (הפסולים והכשרים). המתפללים נושאים אותם ומקיפים את הבימה שבע פעמים כאשר לכל הקפה מיוחדים פסוקי תפילה ופיוטים מיוחדים. עם השנים התרחב המנהג שמקורו ככל הנראה בראשית העת החדשה, וכל הקפה התארכה מעט והתפתחה לכדי ריקודים של שמחה ספונטנית עם ספרי התורה.